"...והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב...". אמרו חז"ל שהחודש כולו הרי הוא בסימן השמחה.
ויש ללמוד מכאן שהחודש כולו יש בו ענין מיוחד של שמחה, וכך כותב ה"מאור עיניים" כי בשמו של החודש מרומז ענינו, והוא "א- דר", דהיינו א', שהוא כינוי להשי"ת, אלופו של עולם, דר עמנו בעולם הזה. ואם כן השמחה היא בכך שאנו רואים ומתבוננים בהשגחתו הנפלאה של ה', בהשגחה פרטית על כל אחד ואחד מישראל כרחם אב על בנים. ובמיוחד, כאשר עוסקים בחינוך עצמינו ובחינוך בנינו ובנותינו, צריכים לחזק את האמונה הפשוטה והאמיתית הזאת, שה' נמצא עמנו בכל רגע ורגע, וכל הדברים המתרחשים בעולם הם בהשגחה פרטית נפלאה.
ויש לרמוז כי כח האמונה הזה הוא הכח שבו נלחמים בעמלק הרוחני, המקרר את האדם מאמונת ה', ח"ו (עמלק בגימטריא: ספק), ולכן במלחמת עמלק נאמר על משה רבינו, "ויהי ידיו אמונה עד בא השמש" - דוקא אמונה, אותו כח שבאמצעותו מכניעים את עמלק ומגרשים אותו מגבולינו. ןכיצד מגיעים לחיזוק האמונה? תרגום אונקלוס מתרגם "ידיו אמונה - פרישן בצלו", ידיו פרושות בתפילה. ומכאן רמז כי התפילה בכוונה מביאה את האדם לידי אמונה ברורה בבורא עולם ובהשגחתו. יהי רצון שנזכה להתחזק תמיד באמונה ברורה ומזוככת, ועל ידי כך נזכה לגאולה שלימה וקרובה במהרה בימינו אמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה