וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה וְאַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ: (פרק י"ב פסוק כ"ח).
פרש"י: כאשר צוה ה' את משה ואהרן - להגיד שבחן של ישראל שלא הפילו דבר מכל מצות משה ואהרן, ומהו כן עשו- אף משה ואהרן כן עשו:
ויש להבין מה החידוש שאף משה ואהרן עשו את מצוות ה'? אלא יש לומר שהפסוק נותן טעם מהסיפא לרישא, ללמד כי כאשר המנהיג מצווה את העם לעשות דבר קשה עליו לתת דוגמא אישית ואז יעשו את הדבר גם הם. ולכן מה טעם עשו בני ישראל כאשר ציוה ה' את משה? שכן גם משה ואהרן כן עשו, הלכו בשבת לקנות שה מן השוק לצורך קרבן פסח למרות כעסם של המצרים דבר שהיה בו סכנת נפשות, עד שנעשו לעם ישראל ניסים גדולים להינצל מידם ועל שם הנס הגדול נקרא השבת שלפני פסח שבת הגדול.
ומסופר שכאשר העלה המהר"ם שפירא מלובלין את רעיון הדף היומי בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל, רעיון שקרם אור וגידים ועד היום לומדים דף יומי בכל תפוצות ישראל, דובר אז שיתחילו את הלימוד בראש השנה שלאחר מכן. אולם למרות ההסכמה הרחבה וההבנה בחשיבות העניין חיכו הכל לראות מה יעשו גדולי ישראל בעניין זה. ובסיום תפילת ערבית של ליל ראש השנה בבית מדרשו של הרבי מגור שהנהיג את החסידות הגדולה ביותר בפולניה, ביקש הרבי מסכת ברכות והתחיל ללמוד מן הדף הראשון, ואז נפוצה השמועה כברק בין החסידים ותיכף ומיד נחטפו כל הגמרות שהיו באזור והתחילו כל החסידים ללמוד את הדף היומי חבורות חבורות וכך התבסס רעיון הדף היומי ויצא מן הכוח אל הפועל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה