מיהו בן חורין

ימי ספירת העומר הם המקשרים בין חג הפסח לבין חג השבועות. חג הפסח הנקרא בתפילה זמן חירותנו הוא הזמן בו יצאנו משעבוד מצריים הגשמי בעוד שבחג השבועות זכינו לחירות הרוחנית – מתן תורה. לימדונו חז"ל: אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה שנאמר והמכתב מכתב אלוקים הוא  חרות על הלוחות, אל תקרי חרוט אלא חירות (פרקי אבות).

החירות הרוחנית אינה החופש לעשות כל מה שלב האדם חפץ, אלא קבלת עול תורה. עבדות לבורא העולם המביאה לחירות האמיתית של הנפש מכבלי היצר הגשמי. זוהי חירות אמיתית המרוממת את האדם מעל מאורעות הזמן ומאפשרת לו לבחון כל צעד בחיים במבט רוחני רחב, כחלק משרשרת הדורות של אלפי שנים מאז מתן תורה ועד ימינו אלה. 

החזון איש בספרו אמונה ובטחון (פרק ד) מסביר כי למרות שנדמה כי לאדם מידות רבות, טובות ורעות, הרי ששורש כל המידות הטובות אחד הוא ושורש כל המידות הרעות גם הוא אחד:

"…אבל בשרשם אין כאן רק מידה אחת טובה ומדה אחת רעה, המידה הרעה היא ההזנחה את החיים הטבעיים על מהלכם הטבעי, ובלי כל השתדלות ישתלם במידות הרעות כולן, יהיה כעסן מצוין, נוקם מצוין, גאה מצוין וכן הלאה, לא יחסר לו מכל המידות הרעות שמנו חכמים מאומה.
והמידה הטובה היא ההסכמה המוחלטת לבכר את הרגש המוסרי על רגש התאווני ומנקודה זו הוא לוחם נגד כל מדות הרעות יחד…"

העדפת הרגש המוסרי על רגשות הנוחות והתאווה הטבעיים, נרכשת על ידי עמל התורה ועל ידי ההכנעה שהאדם מכניע את עצמו לדרישותיה המוסריות.

ברחוב של דורנו יש שעבורם המושג "חירות" מבטא חיים של הפקרות. חובה עלינו כהורים ומחנכים להדגיש לתלמידים היקרים מה קשה העבדות של השעבוד ליצר, וכמה גדולה מעלתו של האדם השולט על יצרו, כמאמר חז"ל: "צדיקים ליבם ברשותם, ורשעים – הם ברשות ליבם".

כמה מתוסכל האדם הנשלט על ידי יצרו, ואינו מסוגל ליישם אף לא אחת מהחלטותיו הטובות, וכמה מאושר אותו אדם ששולט על יצרו ועל תאוות ליבו. כמה אומללים אותם אנשים המבקשים להפסיק הרגלים רעים כמו עישון אכילה מוגזמת  וכעס מתפרץ, לעומת עובדי ה' המסוגלים לשנות הרגל שלילי בהחלטה רצונית.

על הרב דסלר זצ"ל בעל ספר ההשקפה מכתב מאליהו מסופר שהיה מעשן הרבה במשך שנים. כשהתפרסם על פי הרופאים עד כמה הדבר מזיק לבריאות קיבל החלטה להפסיק לעשן והפסיק תוך יום אחד. זה כוחו של הנכנע בשלמות לרצון ה', הוא בן החורין האמיתי.