והוא יושב פתח האוהל כחום היום- אמרו חז"ל כי המלאכים באו אל אברהם ביום השלישי למילתו. ובהמשך הפרשה מפרש רש"י על הפסוק אצל לוט "ומצות אפה ויאכלו"- פסח היה. ואם כן באו המלאכים אליו ביום ט"ו בניסן, ושרטו שריטה בכותל לאמור שעוד שנה בדיוק ייולד יצחק דהיינו בחג הפסח עצמו. ולאחר ארבע מאות שנה בדיוק יצאו ממצרים לקיים מה שנאמר "ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" וכו', כדאיתא בתנחומא. ולפי זה יוצא כי הברית של אאע"ה הייתה ביום י"ג בניסן. ואם כן קשה מה שמופיע בפרקי דר' אליעזר שהברית של אאע"ה הייתה ביום הכיפורים שהוא כידוע בעשרה בתשרי? אלא שיש להקדים בביאור העניין את פירוש רש"י בסוף הפרשה הקודמת על הפסוק "בעצם היום הזה נימולו אברהם וישמעאל בנו" שהמילה של אברהם אבינו הייתה ביום שמלאו לו צ"ט שנים ולישמעאל י"ג שנים, ואם כן יום הולדתו גם הוא בי"ג בניסן (וכן יום פטירתו כמבואר במסכת ראש השנה שהאבות נפטרו באותו תאריך שנולדו). ואם כן באנו למחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע במסכת ראש השנה (דף י"א ע"א) אם אברהם ויעקב נולדו בחודש ניסן כדעת ר' יהושע או בחודש תשרי כדעת ר' אליעזר (ולכ"ע יצחק אבינו נולד בניסן). לפי ר' יהושע הולדתו ומילתו של אאע"ה היו בי"ג בניסן ולפי ר' אליעזר הולדתו ומילתו היו בתשרי ביום הכיפורים, כאמור בפרקי דר"א שהוא בעל הדיעה הזאת. וכמבואר בדעתו של ר' אליעזר במסכת ראש השנה המלאכים באו ביום השלישי למילתו שהוא י"ב בתשרי קודם סוכות, וכשאמרו למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן הכוונה למועד הבא הוא פסח שבו נולד יצחק, ואותה שנה מעוברת הייתה ונולד בחודש השביעי בו יכולה האישה ללדת גם בתחילת החודש או באמצעו (יולדת למקוטעין). ורש"י בחומש מפרש על פי שיטת ר' יהושע ולכן מפרש אצל לוט "פסח היה".
___________________________
(פרקי דרבי אליעזר פרק כח) ולא עוד אלא בעשור לחדש ביוה"כ נמול כתיב בכפורים כל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה וכאן הוא אומ' בעצם היום הזה נמול אברהם הוי יודע כי ביו"ם הז"ה יכפ"ר הכפורים נמול אברהם אבינו, ובכל שנה ושנה הקב"ה רואה דם מילתו של אברהם אבינו ומכפר על עונותיהם של ישראל שנ' כי ביום הזה יכפר עליכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה