חנוכה- ח' נרות והלכה כבית הלל: במנהג המהדרין מן המהדרין נחלקו בית שמאי ובית הלל. בית הלל אומרים מוסיף והולך ובית שמאי אומרים פוחת והולך. טעמיהם של בית הלל- מעלין בקודש וכנגד הימים היוצאים. טעמם של בית שמאי- כנגד פרי החג (המתמעטים והולכים בחג הסוכות מי"ג פרים ביום הראשון עד ז' פרים ביום השביעי) וכנגד הימים הנכנסים. ויש לשאול מדוע מקשרים בית שמאי את עניין פרי החג לחנוכה ? ויש להטעים בדברי בית הלל ובית שמאי שיש כאן שתי דרכים בהתמודדות של אור הקדושה מול חשכת הסט"א. בית שמאי אומרים כי יש להילחם ברע ולמגרו מן העולם שכן תוספת קדושה לבדה לא תוכל לעקור את שורשו של הרע, ולכן יש להילחם בו ולמעטו כשם שמתמעטים פרי החג (וכמו שרש"י מסביר במקומו שפרי החג כנגד אומות העולם שסופם להתמעט). בית הלל אומרים כי אין בכוחנו להילחם ברע מלחמה חזיתית אלא שעלינו להרבות קדושה, תורה ומצוות ומעשים טובים וממילא מעט אור דוחה הרבה מן החושך. ואף על פי שבדרך זאת אי אפשר למגר את הרע לחלוטין אך אין באפשרותנו למגרו לחלוטין. וכידוע היום הלכה כבית הלל ולעתיד לבוא בימי המשיח הלכה כבית שמאי. ולפי דרכנו למדנו כי בעולם הזה עלינו לנהוג כבית הלל להעלות בקודש ולהאיר את אור הקדושה שממילא דוחה הרבה מן החושך אף שלא נוכל לבטלו כליל, אך לעתיד לבוא הלכה כבית שמאי, שכן אז יהיה הכוח להילחם ברע מלחמת חורמה ולמגרו כליל כדבר הפסוק "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והייתה לה' המלוכה" וכמו שדרשו חז"ל בסוף סוכה על היצר הרע שהקדוש ברוך הוא שוחטו לפני הצדיקים ונדמה להם כהר גבוה. וזה הרמז בטעמם של בית הלל "כנגד הימים היוצאים" הם ימי העולם הזה שהולכים ויוצאים, ובית שמאי "כנגד ימים הנכנסים" הם ימי העולם הבא שנכנסים לעתיד לבוא. (נרשם בזאת חנוכה תשס"ט).
_____________________
האבודרהם כתב שהביאו את פרי החג שלא יכלו להקריב בסוכות כשהמקדש עדיין לא טוהר מהיונים, כאשר טיהרו אותו בחנוכה, ואולי בתורת נדבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה