מי יקרבם?

חטא העגל היה חטא גדול כל כך עד שכמעט ונגזרה בעטיו כליה על העם כולו - הרף ממני ואשמידם... גם לאחר שעמד משה רבנו בתפילה ארבעים יום ואמר הקב"ה- סלחתי כדברך, עדיין נשאר רישומו הקשה של החטא, עד שדרשו חז"ל כי בכל פורענות שלא תבוא במשך הדורות יש בה מעט מחטא העגל- וביום פקדי ופקדתי.

וכאשר נעשה החטא הגדול הזה לקח משה את אהלו ונטהו רחוק מהעם שכשל בצורה כל כך חמורה, ורק מבקשי ה' היו באים לאהלו של משה לקבל ממנו תורה.

והנה אומר המדרש דבר מפליא ומביאו רש"י: ודבר ה' אל משה ....ושב אל המחנה-  "ומדרשו ודבר ה' אל משה שישוב אל המחנה, אמר לו אני בכעס ואתה בכעס אם כן מי יקרבם?" (רש"י כ"ג י"א).

גישה זאת היטיבו חז"ל לבטא בגמרא: "רבי שמעון בן אלעזר אומר... תהא שמאל דוחה וימין מקרבת" (סוטה מז ע"א).  

באים חז"ל ומלמדים אותנו את דרך החינוך הראויה. כאשר "כלי האומנות" של המחנך וההורה הם השכר והעונש, יש להפעיל את הענישה בצורה מדודה ושקולה. אין לדחות את החוטא בשתי ידיים אלא תמיד להשאיר פתח של התקרבות חזרה ואדרבא, כאשר השמאל החלשה מרחקת תהיה הימין החזקה מקרבת.

הרש"ר הירש במאמר "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך" מבהיר כי לא מדובר כאן ב"תכסיס נבון, שבו אנו רוצים לקבל לידינו את השלטון", אלא ביחס שהוא נכון באופן אמיתי. לימין המקרבת יש מטרה חינוכית בפני עצמה. היא מעצבת באופן ראוי את תכונות הילד בתוך המסגרת הקבועה והיציבה אשר נקבעת על ידי ה"שמאל הדוחה". מהלך זה הנו חיוני לשלמותו המוסרית של האדם. 

דבר זה הוא בעל חשיבות חינוכית גדולה מאד שכן חז"ל מביאים בגמרא כמה דוגמאות מגדולי ישראל שדחו בשתי ידיים תלמיד סורר וסופו יצא לתרבות רעה רח"ל.

מעצם ההגדרה של שמאל וימין ניתן ללמוד דבר נוסף, שהקירוב לא ייעשה על ידי ביטולו של הריחוק. אין הקירוב נעשה באותה יד המרחקת שכן אז תאבד הענישה את כל עוצמתה ומשמעותה, אלא ייעשה הקירוב בדברים אחרים כדי שירגיש הנענש שלמרות היות העונש מוצדק, הרי שלא אבדה תקוותו ועדיין חזק הוא הקשר הרגשי עם ההורה והמחנך.

מכאן נלמד שאם חוזר הילד הבייתה מבית הספר כאוב ונסער, ומספר שהמורה העניש אותו על לא עוול בכפו (לפי דעתו), על ההורה לגלות לו אהבה והבנה לסערת רוחו (אני מבינה שכאב לך מאד ונעלבת,  ובודאי הרגשת נורא שהרב העניש אותך) אבל לא לנקוט בשום אופן גישה המבקרת את מעשיו של הרב, כי הקו החינוכי צריך להיות אחיד. עצם ההבנה למצבו תאפשר לו אחר כך לשמוע ברגיעה את דעת ההורים ולמצוא בע"ה פתרון למצב.