לכבוד ולתפארת

משה רבנו נצטווה להכין בגדי כהונה מיוחדים לאהרן הכהן הגדול- "ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת". מסביר הרמב"ן: "שיהיה נכבד ומפואר במלבושים נכבדים ומפוארים כמו שאמר הכתוב כחתן יכהן פאר, כי אלה הבגדים לבושי מלכות הם".

כדוגמת זה מצאנו אצל חכמי הגמרא (במסכת שבת דף קי"ג ע"ב) דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותי, שהיה קורא לבגדיו מכבדי.

ויש לשאול מדוע צריך אהרן הכהן בגדים מכובדים כל כך וכיצד יאמר החכם כי בגדיו הם מכבדיו? הרי לימדונו חז"ל בפרקי אבות- אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו, ואם כן אישיותו של האדם היא העיקר ולא חיצוניות לבושו?

ובכדי להבין את עניין הבגדים נביא את המעשה המוזכר במסכת שבת (קמ"ה ע"ב), כששאל רבי חייא בר אבא את רבי אסי: מפני מה תלמידי חכמים שבבבל מצויינין (מציינים עצמם בלבושים נאים שנראים חשובים- רש"י)? והשיבו- לפי שאינן בני תורה (שאינם בני תורה כל כך לכבדם מחמת תורתם, ומכבדים אותם מחמת לבושיהם שנראים חשובים- רש"י).

בספר זכרון יהושע  לומד מכאן עניין גדול בחינוך. רוב בני האדם אינם יודעים ומבינים את גדולת מעלתו האמיתית של החכם והאדם מתפעל ממראה עיניו. לכן כאשר רואים אדם בלבוש נקי ומכובד מכבדים אותו גם אם מצד עצמו הוא אדם רגיל, בעוד שאם רואים אדם בלבוש רחובי או שפל מזלזלים בו. לכן על המחנך להקפיד על הופעתו ולבושו בכדי שתלמידיו יכבדוהו ויפנימו את חינוכו.

אכן הניסיון מוכיח כי כאשר המחנך הוא בעל חזות רבנית ומכובדת באופן טבעי התלמידים מתייחסים אליו בכבוד, גם אם מצד גדלותו התורנית או החינוכית ייתכן ויש בצוות המורים טובים ממנו.

מכאן נלמד גם לעניין חובת כיבוד ההורים המוטלת על הילדים. אם הילדים יראו את הוריהם בהופעה המשדרת מכובדות יכבדו אותם בליבם, אך אם הם רואים את הוריהם בלבוש רחובי או במצבים שאינם מכובדים, עלולים הם לבוז להם בליבם. גם אם הילדים לא יביעו זאת כלפי חוץ בקטנותם, עצם ראיית ההורים במצבים כאלה מזיקה לחינוכם.

וכבר זכו שם ויפת לברכתו של אביהם נח הצדיק על שנזהרו מלראותו במצב בו נמצא בשכרותו "ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחורנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחורנית ואת ערות אביהם לא ראו. ויאמר… יפת אלקים ליפת וישכן באהלי שם" (בראשית ט' פסוקים כ"ג, כ"ה).

ותמוה בעיני המעשה שאבות לוקחים את בניהם עימהם לטבול במקווה מתוך רצון לחנכם במצוות ושם הבנים רואים את האב במצב שאינו מכובד. ייתכן כי במקום לחנכו כרצונו הטוב גורם האב במעשהו זה לנזק חינוכי אצל הבן שיבוא לידי ביטוי בשלב מאוחר יותר בחייו, והחכם עיניו בראשו לכלכל מעשהו בתבונה.