ימי בין המיצרים, הינם ימים של צער על חורבן ביהמ"ק וגלות עם ישראל מארצו. ואע"פ שזכינו ואנו חיים בארץ ישראל לאחר שנות גלות ארוכות, הרי שעדיין רחוקים אנו מרחק רב מקיום נבואות הנחמה שנאמרו ע"י נביאי ישראל: "ושמחתים בבית תפילתי, כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים".
אין ספק כי גאולת ישראל הכללית, שייכת בכל יהודי ויהודי גם בפרטיות, שכן האדם עולם קטן, וצריך לומר: "בשבילי נברא העולם". וגם אנו, כל אחד ואחד מאיתנו, גלה מעל שולחן אביו שבשמיים, שכן נשמותינו חצובות מתחת כסא הכבוד, וירידתנו לעולם הזה היא בבחינת גלות הנשמה ממקומה. אלא, שתפקיד חשוב לה, לנשמה, בעולם הזה.
כשם שתפקידינו כעם ישראל להביא את העולם כולו לגאולה ולשלמות ע"י מעשי המצוות והתורה, כך מחובתנו הפרטית לעלות ולהגיע לשלמות הרוחנית האישית, של "עשה רצונו כרצונך", להתאחד לגמרי עם הרצון העליון, רצון השי"ת, ועי"ז למעשה מגיע כל אחד, שזוכה לגאולתו הפרטית ולבניין המקדש שבלב. יהי רצון שנזכה במהרה לחזרת עם ישראל לדרך התורה והאמונה, "ובא לציון גואל" במהרה בימינו, אמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה