"משנכנס אדר מרבים בשמחה". לימדונו חז"ל כי בימים אלה מתעלה מזלם של ישראל, ואף שהשנה ישנם שני אדרים, הרי שגם באדר הראשון יש לנו "פורים קטן", דהיינו שישנו קשר בין שני האדרים לענין השמחה. ויש להבין מדוע כה גדולה מעלתה של השמחה, עד שהורונו רבותינו שאף המתפלל יתפלל מתוך שמחה של דבר מצוה?
ויש לומר, כי כשיהודי שמח הרי הוא מתחבר עם בורא עולם ועליו נאמר "עוז וחדוה במקומו". ובשעה זאת של שמחה מתרוממים אנו מעל העולם הזה עם כל נסיונותיו, ומתחברים לחיי הנצח לזמן ידוע. וזהו גם מעניניו של חודש אדר, בו זכו עם ישראל לניסים גדולים ומופלאים, חודש אשר נהפך מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב. אמנם, לפי המהלך הטבעי נראה היה שהכל אבוד ח"ו, אבל ברגע שהתעלו עם ישראל בימי הפורים בתשובה תפילה וצדקה, תיכף ומיד התחברו עם העולם הרוחני הנצחי ונתהפך הכל לטובה, וכל הירידות נעשו ירידה לצורך עליה. וזהו גם יסוד בחינוך התורני, להתרגל לחפש את התכלית הרוחנית שבכל דבר, ולזכור כי הענינים הגשמיים הם רק מכסה ולבוש של המהלכים הרוחניים שמכוין ה' יתברך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה