ארבעים שנה נגזרו על אבותינו לשהות במדבר ולא להיכנס לארץ ישראל עד שתמו כל הדור ההוא בעטיו של חטא המרגלים. אותו לילה בו בכו העם בכייה של חינם ליל תשעה באב היה, עליו אמר הקב"ה- אתם בכיתם בכייה של חינם ואני אתן לכם בכייה לדורות, חורבן בית המקדש הראשון והשני. בודאי שראוי לנו להתבונן בחטא כבד זה ולנסות וללמוד ממנו לקח לעצמנו.
המרגלים היו אנשים כשרים בתחילה, יראי שמיים ודוגמא לרבים, וכמו שמביא רש"י את דברי חז"ל: "כולם אנשים"- כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות ואותה שעה כשרים היו (רש"י י"ג ג'). יש לשאול מתי הפכו להיות רשעים מוציאי דיבת הארץ רעה? מהו משך הזמן שגרם למהפך נפשי גדול שכזה? "וילכו ויבואו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל…"- מהו וילכו להקיש הליכתן לביאתן מה ביאתן בעצה רעה אף הליכתן בעצה רעה (רש"י י"ג כ"ו) הרי שכבר בהליכתן נהפכו לרשעים! אך זמן קצר עבר מרגע בחירתם לתפקיד ועד ליציאתם לדרך וכבר מהפך נורא שכזה?
מתרץ ה"לב אליהו": הנה ידוע מה שכתוב בזוהר הקדוש בחטא המרגלים שאמרו לנפשם אמנם במדבר זכינו להיות נשיאים אבל כשניכנס לארץ לא נזכה לנשיאות ויורידו אותנו ממעלתנו לכן הוציאו דיבה על הארץ שלא ייכנסו לארץ. אותה נגיעה אישית היא שגרמה להם, אלא שכל זמן שעניין הכניסה לארץ היה רחוק עדיין מהרגשתם לא התפרצה הנגיעה הזאת, אך ברגע שנהיה הדבר מוחשי ובשליחותם יכולים להשפיע על כך, כבר נהפכו לאנשים אחרים.
בודאי שאם היו מספרים לנשיאים האלה את חטא המרגלים על אנשים אחרים היו מזדעזעים עמוקות מהסיפור הזה שכן אנשים כשרים היו באותה שעה, אך כשבאו הם עצמם לידי ניסיון באו רח"ל גם לידי ביזיון. ויש להסביר בכך את דברי חז"ל בפרקי אבות- אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, כי אינך יודע אם היית במקומו האם לא היית גם אתה נכשל ח"ו כמותו.
אלא שחז"ל לימדונו בתחילת הפרשה כי יכלו הנשיאים האלה להינצל מהכישלון אם רק היו לוקחים מוסר ממרים שנענשה על לשון הרע שאמרה על משה רבנו, אפילו שהייתה צדקת גדולה ובזכותה שתו ישראל מים במדבר ארבעים שנה מבארה של מרים: "למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים לפי שלקתה על עסקי דיבה שדברה באחיה ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר" (רש"י י"ג א'). כאשר רואים אדם אחר שנכשל או לקה לא נאמר לעצמנו שלום עלייך נפשי, אלא נתבונן בעצמנו שמא משמיים מראים לנו את הדבר כדי שנתבונן בעצמנו אם צריכים להתחזק בעצמנו במידה מסוימת באותו דבר ממש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה