אמונה שכלית ורגשית

בפרשת ואתחנן לומדים אנו על מעמד הר סיני ועשרת הדיברות הפותחים בדיבר הראשון- אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. האם גם זוהי מצווה כשאר תשע הדיברות האחרות? כותב הרמב"ם במשנה תורה: "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא לכל נמצא וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת הימצאו.... וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר אנכי ה' אלקיך". (יסודי התורה פרק א').   הרמב"ם מדבר על ידיעה שהיא הבסיס לאמונה, וידיעה זאת מחויבת לכל יהודי במצוות עשה ולא רק לגדולי החכמים והרבנים. חיוב גמור מוטל על כל אחד לדעת שיש בורא לעולם ולא רק להאמין בזה ובכדי לדעת דרוש לימוד. אך לכאורה עיקרה של אמונה הוא רגש. לא תמיד יכול אדם להסביר לעצמו למה הוא מאמין לאדם זה ולאחר אינו מאמין, למה יש לו הרגשת ביטחון במצב מסוים ובאחר אינו חש בביטחון. כדרכו של רגש, הוא חמקמק ולעתים יש בו עליות ומורדות, ללא סיבה ברורה לעין. החזון אי"ש זצ"ל (באמונה ובטחון) מגדיר את האמונה כמידה רגשית- "מדת אמונה היא נטייה דקה מעדינות הנפש". אם האמונה היא רגשית, כיצד ניתן ללמוד אותה ולחנך אליה? אלא, אף על פי שהאמונה במהותה רגשית עליה להתבסס גם על יידע כי הידיעה היא מוחלטת ואינה מושפעת על ידי תהפוכות רגשיות. כשם שהתשובה כמה הם שתיים ועוד שתיים היא ארבע ללא תלות במצב רוחו של השואל או המשיב, כך צריך המאמין להיות מסוגל להשיב לשאלה- "האם אתה מאמין שיש אלקים?"  את התשובה- "אני יודע שיש אלקים". "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" (דברים ד' פסוק ל"ט). בתחילה נדרשת ידיעה בשכל ולאחריה ההשבה אל הלב, היא האמונה הרגשית. ידיעת השכל בלבד אינה מספיקה שכן מעשי האדם מושפעים על ידי הרגש יותר מאשר השכל אך רגש לבדו גם כן אינו מספיק, שכן בשעת ניסיון או פיתוי חזק עלול הרגש לנטות מדרכו אם לא יהיה הדבר ברור לו גם בשכלו שכך היא האמת.  אמרו חז"ל (פרקי אבות): "ודע מה שתשיב לאפיקורוס"  צריך לדעת בשכל מה להשיב לאפיקורוס (גם לאפיקורוס שבך, הוא היצר הרע). ספר דברים מלא במסרים אמוניים יסודיים, הבאים להדגיש בליבנו את אמיתות מעמד הר סיני והמצוות שנצטווינו בו. מעמד זה הוכיח לעם ישראל באופן חושי את מציאות ה', תורה מן השמיים, שכר ועונש ואמיתת שליחותו של משה רבנו ע"ה. התורה בפרשת ואתחנן  נותנת לנו את הדרך בה נבהיר לעצמנו באחרית הימים את אמיתת המעמד הזה, בכך שלא נמצא בכל ההיסטוריה האנושית סיפור דומה למעמד הר סיני, מעמד בו עמד כל העם ושמע את קול הבורא מדבר אליו ומשם העביר את הדברים דור אחר דור עד ימינו אלה: "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו...כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו. השמע עם קול אלקים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי" (דברים פרק ד'). כל דת שהומצאה על ידי בני אדם יכלה להמציא במיתולוגיה שלה מעמד כזה, ומדוע לא עשתה זאת שום דת בעולם? אלא שהדבר פשוט כי לא ניתן לשתול בהיסטוריה מעמד כזה אם לא היה במציאות. כל עם שינסו לשכנע אותו בקיום מעמד נבואי אדיר כזה בעברו, בו נכח כל העם ונצטוו אבותיהם להעביר את הדברים לבניהם ובני בניהם ייתקל מיד בחוסר אימון מוחלט- הכיצד לא שמענו על כך מעולם מאבותינו ואימותינו? רק אומה שחוותה מעמד כזה במציאות יכולה להעביר אותו הלאה מדור לדור, כשם שעשה עם ישראל לבדו. להבדיל גם שתי הדתות המונותאיסטיות (מאמינות באל אחד) הנצרות והאיסלם, ביססו את אמונתם על מעמד הר סיני בו קיבלו בני ישראל את ציווי ה', אלא שטענו כי אחר כך נשלחו נביאים אחרים לשנות את ציוויי התורה. דבר זה מוכחש מן ההיגיון שכן מטרתו של מעמד הר סיני הייתה להעביר את יסודות התורה בצורה ישירה מבורא עולם בכדי שלא יוכלו לשנותם אנשים יחידים אחר כך. לו רצה הבורא לשנות את תורתו שניתנה בפרסום כזה היה עליו לעשות מעמד נוסף בנוכחות כל העם, בעצמו ולא על ידי שליח כשם שעשה במעמד הראשון, דבר שלא קרה מעולם, כמבואר כל זה בהרחבה בספר הכוזרי לר' יהודה הלוי. דורות של יהודים שמסרו נפשם על ייהרג ואל יעבור ובלבד שלא להתכחש לאמונת אבותיהם, עשו זאת בגלל שהיו בטוחים במאת האחוזים כי אבותיהם ורבותיהם לא ימסרו להם דבר שקר שלא קיבלו מאבותיהם שלהם. עד כמה הקפיד עם ישראל לדורותיו על מסירת התורה בדייקנות ניתן ללמוד מהעובדה שכל ספרי התורה שהגיעו והועתקו אלפי פעמים בתפוצות ישראל בגולה בכל קצות תבל, חזרו ונפגשו בארץ ישראל בשינוי של אות אחת בלבד בין ספרי התורה הספרדים והאשכנזים (פצוע דכה, פצוע דכא) מתוך 304,805 האותיות שיש בה. אומר דוד המלך בתהלים (קי"ט ק"ס): "ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך"- כאשר ראשית הדיבור הנבואי לעם (מעמד הר סיני) הוא אמת בלתי ניתנת לערעור, יתקיימו משפטי התורה והצדק לעולם.