"וייתן ה' אלי את שני לוחות האבנים כתובים באצבע אלקים ועליהם ככל הדברים אשר דיבר ה' עמכם בהר מתוך האש ביום הקהל" (דברים ט' י'). ביום היקהל העם לפני הר סיני שמעו את כל עשרת הדברים שדיבר עמהם ה' אך בכל זאת היה הבדל בין שתי הדברות הראשונות לבין שמונה הדיברות האחרונות: "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר. אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. לא יהיה לך א-להים אחרים על פני" (שמות כ'). את שתי הדברות הראשונות שמעו ישראל ישירות מפי הגבורה וכמו שנאמרו בגוף ראשון "אנכי ה' " ו- "על פני", מה שאין כן שאר הדברות ששמענום מפי משה רבנו ונאמרו בגוף נסתר "לא תשא את שם ה' " (ולא אמר לא תשא את שמי). כך אמר רב המנונא (מכות דף כג) על פסוק "תורה ציוה לנו משה"- תורה בגימטריא תרי"א (611) מצוות ששמענו מפיו של משה רבנו ע"ה ועוד שתי מצוות ששמענו מפי ה' יתברך בכבודו ובעצמו, ביחד תרי"ג מצוות.
מדוע היה הבדל זה? אומרים חז"ל כי לאחר ששמעו דיבור ראשון פרחה נשמתם של ישראל כדכתיב "נפשי יצאה בדברו" ודיבור שני היאך קיבלו? אלא שהוריד להם טל שעתיד להחיות בו את המתים והחיה אותם וכך יכלו לשמוע את הדיבור השני. עם ישראל פחדו מאד וביקשו ממשה רבנו: "קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר ה' אלקינו ואת תדבר אלינו אליך ושמענו ועשינו" (דברים ה' כ"ד).
חז"ל הסבירו את השוני בפסוק זה בין תחילתו לסופו. בסופו נאמר את בלשון נקבה ולא אתה בלשון זכר כנאמר בתחילת אותו פסוק ממש, וכפירוש רש"י: "ואת תדבר אלינו- התשתם את כחי כנקבה שנצטערתי עליכם ורפיתם את ידי כי ראיתי שאינכם חרדים להתקרב אליו מאהבה, וכי לא היה יפה לכם ללמוד מפי הגבורה ולא ללמוד ממני?" יש להבין על מה נצטער משה רבנו ע"ה כל כך? הרי בסופו של דבר שמעו בדיוק את אותם הדברים ובודאי שמשה רבנו ע"ה לא שינה אפילו אות אחת מהדברים שאמר לו ה'?
שמעתי מפי הרב נחמן בולמן זצ"ל כי ישנם שני עניינים שהם בעומק נפשו של כל יהודי- האמונה בה' ואי אמונה בעבודה זרה. ידוע הדבר כי אף הכופרים המושבעים ביותר בעומדם בסכנה גורלית צועק ליבם אל ה' מנקודה פנימית ועמוקה מאד, וכן אף בדורות בהם עבדו עבודה זרה לא עשו זאת מתוך אמונה בע"ז אלא רק בכדי להתיר לעצמם לעבור עבירות בפרהסיא (סנהדרין סג:).שתי הנקודות האלה שורשם במה ששמענו בהר סיני אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה, וחדרו הדברים בעומק נפשם של כלל ישראל לדורות עד שאי אפשר לנתק שום יהודי מאמונות אלה. אולם אין כן שאר הדיברות ששמענו מפי משה רבנו ע"ה. אף ששמעו כלל ישראל את אותם המילים שאמר ה' אך לא יכלו לקבל את הדברים באותה עוצמה נצחית. אם היו שומעים את כל הדיברות מפי הגבורה היו כל הדיברות כמו כיבוד אב ואם שבת לא תגנוב ולא תחמוד, חקוקות בליבו של כלל ישראל לנצח. על כך הצטער משה רבנו הרועה הנאמן.
