נוח בא לעולם אחרי עשרה דורות שהיו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול (פרקי אבות) אך עליו מעידה התורה כי היה צדיק תמים: "אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את הא-לקים התהלך נח". רבותינו למדו כי התורה כתבה את המילה בדורותיו בכדי להדגיש את ההבדל בין דורו של נוח לדורו של אברהם אבינו (רש"י): "יש מרבותינו דורשים אותו לשבח שאם היה בדור צדיקים היה צדיק יותר ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום". מדוע יש דורשים לגנאי כאשר פשט הכתובים מדבר בשבחו של נוח ולא בגנותו?
כתב בעל הטורים: "שלש פעמים כתוב נוח בפסוק… נוח לשמים נוח לבריות, נוח לעליונים נוח לתחתונים, נוח בעולם הזה נוח בעולם הבא". לפי דבריו היה נוח אדם שחי בשלום עם הכל, לא נלחם עם איש ואף לא הוכיח את אנשי דורו עד שנקרא המבול על שמו "כי מי נוח זאת לי" (כמו שדרשו חז"ל). ואברהם אבינו? האם גם הוא היה נוח לכל? לא ולא. אף על פי שהיה מוכן למסור כל כולו בעבור הזולת, כפי שמסר נפשו בהכנסת אורחים על אף שחשב שהם ערבים המשתחווים לאבק שברגליהם, עם כל זאת עמד מול הרשעים שבדור בתקיפות רבה, נלחם בהם במסירות נפש, התנגד לדרכם המכשילה את העם ואף הושלך לכבשן האש. בעת הצורך גם נלחם בארבעת המלכים והרג מהם כמה וכמה נפשות.
מעתה יש לומר כי הדורשים לגנאי באים ללמדנו את הדרך הרצויה בעבודת ה' היא דרכו של אברהם אבינו ע"ה, אף שלא היה נח לכל. ייתכן ודרכו של נוח הייתה הדרך היחידה שהתאפשרה בדורו, דרך שאינה תוקפת את הרע ונלחמת עמו אלא מראה דוגמא אישית של שלימות היושר והתמימות והרוצה ללמוד ילמד, אך עם כל זאת מדריכה אותנו התורה שאין זו הדרך הרצויה לנו תלמידי אברהם אבינו, אלא עלינו להיאבק על האמת וללחום עם המכחישים אותה מבלי להירתע מפני איש.
שנאת הרע היא דרגה גבוהה ביראת שמיים כמו שכותב שלמה המלך (משלי ח יג) "יראת ה' שנאת רע …" . הגמרא במסכת נדה (דף טז ע"ב) מביאה את דברי רבי שמעון בר יוחאי: ארבעה דברים הקב"ה שונאן ואני איני אוהבן, הנכנס לביתו פתאום… (בלי לנקוש בדלת) ועוד שלושה דברים אחרים. שואלים המפרשים מדוע רבי שמעון אינו שונא גם הוא את הדברים שהקב"ה שונאן, אלא רק אינו אוהבן? יש מהם שפירשו כי רבי שמעון לא רצה להחזיק את עצמו בדרגה רוחנית כה גבוהה הנדרשת כדי לשנוא את הרע כשם שהקב"ה שונאו.
הרב אלחנן וסרמן הי"ד הגיע לאמריקה במסע גיוס תרומות לישיבתו ותוך כדי כך היה דורש לפניהם דברי חיזוק ומוסר. כשראה את המצב הרוחני הירוד אז באמריקה שאל את שומעי לקחו מפני מה אין באמריקה עוצמה רוחנית יהודית כמו באירופה, ישיבות כוללים תלמודי תורה ותלמידי חכמים שגדלו בה? הוא עצמו השיב כי הסיבה לכך היא שבאמריקה (של ימיהם) אין מחלוקות! בעניינים הנוגעים לנשמה אין מריבות, אין ויכוחים, אין מחלוקות, מוכנים לקבל את המצב בשוויון נפש ולא להעיר לחוטאים ולעבריינים! אולם באירופה היהודית אין הדבר כן. האמת חשובה להם עד כדי לעשות עבורה מחלוקות להעמידה על תילה, ובלבד שתהיה מחלוקת לשם שמיים שסופה להתקיים.
