יוסף מתגלה לאחיו הנדהמים שאינם יכולים לענות אותו מגודל הבושה (כפירוש רש"י שם) וחושש כי בדרכם חזרה לארץ כנען יאשימו איש את אחיו במכירתו. הוא מרגיע אותם באמרו כי הכל נעשה על ידי ההשגחה העליונה (בראשית מ"ה): "ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלקים וישימני לאב לפרעה ולאדון בכל ביתו ולמושל בכל ארץ מצרים". מסביר האור החיים הקדוש כי להבנה זאת הגיע יוסף אחר שראה את הברכה שבאה בסופו של דבר ממעשה המכירה: "לזה אמר להם הן אמת כי בשעת מעשה אשר מכרוהו היו הדברים זרים בעיניו איך יהיה כל האכזריות בלב אחים על אחיהם וראויים הם להיות שנואים אצלו, אכן עתה אחר ראותו כל הנמשך מירידתו למצרים ידע כי המעשה היה מאת ה' והם שליחותו יתברך עשו ולא שליחות עצמם ובזה אין מקום לשמור להם איבה ולא להרחיק מידת אחווה מהם".
יוסף היה בוטח בה' באמת (בראשית רבה פרשה פ"ט): "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף". מהותה של מידת הבטחון היא הידיעה כי כל מעשה אשר ייעשה בעולם בין לטוב ובין ההיפך נעשה ברצון ה' יתברך לבדו. כתב החזון אי"ש בקונטרס אמונה ובטחון (פרק ב'): "טעות נושנת נתאזרחה בלב רבים במושג 'בטחון'. שם בטחון המשמש למידה מהוללה ועיקרית בפי החסידים נסתובב (בטעות) במושג חובה להאמין בכל המקרה שפוגש האדם ויש לפניו שני דרכים בעתיד, אחת טובה ולא השנייה, כי בטח יהיה הטוב, ואם מסתפק וחושש על היפוך הטוב הוא מחוסר 'בטחון'. אין הוראה זו ב'בטחון' נכונה, שכל שלא נתברר בנבואה אין העתיד מוכרע, כי מי יודע משפטי ה' וגמולותיו יתברך? אבל ענין ה'בטחון' (באמת) לזכור שאין המקרה אדוניה (שליט) לנו, ושאין מעצור לה' מלהושיעו… ולהשרות בקרבו (של האדם) את האמת הידועה כי אין כאן מקרה, רק הכל מאתו יתברך בין לטוב ובין למוטב".
כאן ניצבת בפני המאמין והמחנך התלבטות קשה. אם הכל נעשה בעולם כרצון ה' וכחפצו מה מקום יש לתת לאדם שכר על מעשיו הטובים או עונש על עבירות חלילה? הרי סוף סוף מה שייצא הוא רצון ה'? על שאלה זאת כבר עמדו גדולי הקדמונים ובראשם הרמב"ם ז"ל (הלכות תשובה פרק ה'): "…ומפני זה העניין נאמר מי ייתן והיה לבבם זה להם, כלומר שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה אלא הכל מסור להם… ואל תתמה ותאמר היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ ויהיו מעשיו מסורים לו, וכי ייעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ולא חפצו, והכתוב אומר כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ? דע שהכל כחפצו ייעשה ואף על פי שמעשינו מסורים לנו… ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו וכשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמיתת הבורא שנאמר כי לא יראני האדם וחי כך אין כח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא…"
באופן מעשי עלינו לחלק את חיינו לשני חלקים, מה שהיה ומה שיהיה. לגבי מה שכבר היה עלינו להאמין בכל לבנו כי הכל נעשה ברצון ה' יתברך, ולגבי מה שעוד יהיה עלינו להאמין בכל ליבנו כי יש לנו בחירה חופשית לגמרי ועלינו לבחור בטוב. כך שמעתי פעם פירוש מהרב בולמן זצ"ל על הפסוק "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" מכל המחשבות והמעשים של הבריות תקום בסוף עצת ה'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה