במניינו של שבט לוי למשפחותיו נאמר כי תחילת עבודתם של בני שבט לוי במשכן מגיל שלושים ומעלה (במדבר ד' כ"ג): "מבן שלושים שנה ומעלה עד בן חמישים שנה תפקוד אותם". אולם בהמשך נאמר כי תחילת עבודתם בגיל עשרים וחמש (במדבר ח' כ"ד): "מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבוא צבא בעבודת אוהל מועד". מביא רש"י שם את דברי חז"ל: "הא כיצד? מבן כ"ה בא ללמוד הלכות עבודה ולומד חמש שנים, ומבן שלושים עובד. מכאן לתלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו בחמש שנים ששוב אינו רואה" (חולין כ"ד). גבול זה של חמש שנים ללימוד מופיע גם בדברי התנא יהודה בן תימא (אבות ה'): "הוא היה אומר- בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן שלוש עשרה למצוות, בן חמש עשרה לתלמוד" ובפירוש רבי עובדיה מברטנורא: ...'ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הילולים' שאביו מלמדו צורת האותיות והיכר הנקודות. 'ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו' מכאן ואילך ספי ליה כתורא (הלעיטהו כשור). בן עשר למשנה- שלומד מקרא חמש שנים וחמש שנים משנה וחמש שנים גמרא. דאמר מר- כל תלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו חמש שנים שוב אינו רואה...
מדברי חז"ל אלה נלמד כי ישנו סדר ללימוד- מגיל ארבע לומד התינוק את הקריאה, בגיל חמש נכנס ללמוד מקרא (תורה שבכתב), בגיל עשר עובר ללמוד משנה (תורה שבעל פה) ורק בגיל חמש עשרה לתלמוד- הדורש רמה גבוהה של הבנה והפשטה של מושגים, הבנת דבר מתוך דבר, היקש וחשיבה מהכלל אל הפרט ומהפרט אל הכלל. בהקשר זה מעניין לראות כיצד הקדימו חז"ל באלפי שנים את המחקרים המדעיים המתקדמים ביותר:
בספרו המחקרי של הפסיכולוג המפורסם פיאז'ה (1886-1980) "תפיסת העולם של הילד" שנחשב כאחד הספרים שהשפיעו ביותר על שיטות ההוראה בעולם, הוא מגיע בעקבות ניסוייו למסקנה כי בהתפתחות היכולת הלימודית של הילד ישנם ארבעה שלבים. בכל שלב הילד מסוגל ליכולת למידה והבנה שאינו מסוגל להגיע אליה בגיל צעיר יותר (חוץ מגאונים יחידי סגולה). למשל בשלב השלישי (בגילאי 7-12) : "הילדים בשלב זה יכולים לבצע פעולות חשיבה לוגיות-הגיוניות, אך חשיבתם מוגבלת רק לדברים מוחשיים והם אינם מסוגלים לחשוב על רעיונות מופשטים. הם חושבים רק על המצוי ולא על הרצוי או האפשרי". לעומת זאת בשלב הרביעי (המתחיל בגילאים 12-15) מופיעה כבר יכולת ההפשטה הגבוהה: " זהו השלב המפותח ביותר בחשיבה. המתבגרים והמבוגרים מסוגלים לחשוב באופן לוגי גם על רעיונות מופשטים, גם על האפשרי וגם על הרצוי. החשיבה מגיעה לרמה המפותחת ביותר... הפרט יכול להבין את הרעיון הכללי המופשט שקיים במציאות גם אם לא התנסה בה, הוא מסוגל להעריך את יתרונו וחסרונו של הרעיון הכללי ולחבר אותו לרעיונות כלליים אחרים. החשיבה בשלב זה הופכת לחשיבה גמישה - היכולת לבחון את כל הפתרונות הממשיים והאפשריים לבעיה מסוימת. יכולת זו מובילה להתפתחות חשיבה מדעית - היכולת להעלות את כל ההשערות האפשריות למצב המסוים בכדי להגיע לפתרון שיטתי".
מדהים הדבר לראות כי על פי המחקרים שלב החשיבה המופשטת מגיע רק בגיל ההתבגרות (12-15) דבר התואם באופן ברור את דברי חז"ל הקדושים- "בן חמש עשרה לתלמוד". ואכן בשנים האחרונות מנסים תלמודי תורה רבים (זילברמן, בן חמש למקרא, זכרו תורת משה, שיטת המהר"ל) לחזור בהדרגה למתכונת שקבעו חז"ל בפרקי אבות, מתוך הבנה שכך יצליחו הילדים יותר בלימוד התורה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה