היום לעשותם ומחר לקבל שכרם

יוסף הצדיק הורץ מבית האסורים ממעמד של עבד עבדים, לעמוד לפני פרעה המלך בכדי לפתור לו את חלומותיו. השינוי הדרמטי והמידי הזה, ממעמד של עבד ואסיר עולם למעמד של אדם שהמלך צריך לו, יכול לשתק דיבורו של כל אדם ויהיה האמיץ ביותר, אך לא כן יוסף. הוא עומד לפני המלך בזקיפות קומה כאילו חי כל ימיו בארמונות המלכים, דבריו נאמרים בחכמה ובתבונה, אומר לפרעה את פתרון החלום ואת הדרכים שיש לפעול בהן. אצל יוסף אין כל הבדל במצבו הנפשי בהיותו בבית אביו, בבית פוטיפר, בבית האסורים או בבית המלך. בכל מקום בו הוא נמצא, הוא נמצא אצל ה', ללא שום שינוי והבדל. חכמתו של יוסף שזורה בכל דבריו. הוא מכבד את פרעה תוך כדי ההדגשה כי הכל מעם ה' יתברך: "בלעדי, א-לקים יענה את שלום פרעה". הוא נותן פתרון שסולל את הדרך למינויו של יוסף עצמו בראש המערכת "ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים" תוך דאגה לאינטרסים של שרי פרעה וגדולי המלכות- "יעשה פרעה ויפקד פקידים על הארץ..." יהיו הרבה תפקידים חדשים למקורביהם של כל השרים. בדבריו הקצרים רוכש יוסף את אהדתם ותמיכתם הן של פרעה והן של שריו "וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו" עד שאיש מהשרים אינו מערער ואינו מקשה על כוונתו של המלך למנות את יוסף, שהגיע אך לפני שעה קלה מקרקעית הבור והסולם החברתי, למשנה למלך מצרים עם סמכויות בלתי מוגבלות.

פרעה אומר לאנשיו: "הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו"? וכדברי רש"י- אם נלך ונבקשנו הנמצא כמוהו? הוא פונה ואומר ליוסף "אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך" ולכן, "אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק (יתפרנס) כל עמי". שאל הרב אליהו לאפיאן זצ"ל בעל ספר "לב אליהו", בדרשתו במסיבת חנוכה שנערכה בכפר חסידים (על פי עדותו המוקלטת של הרב קלרמן זצ"ל), מדוע לתפקיד זה צריך לקחת רק את האדם הכי נבון וחכם בעולם? וכי חסרים לפרעה מנהלים מוכשרים בממשלו שיוכלו לבצע משימה ארגונית כזאת, לאסוף את השפע בשנות השבע ולחלקו בשנות הרעב? השיב הרב ואמר כך: כאשר האדם רואה שפע גדול מסביבו, הדגן מצוי כחול הים וכל הבריות שבעות וצוהלות, אי אפשר לו להרגיש מה יהיה שוויו של כל גרגר חיטה בשנות הרעב. כאשר נמצאים בשנות השבע, טבע האדם להתעצל ולומר לעצמו לא נורא אם לא הספקתי היום, אפשר להמשיך גם מחר... רק מי שרואה חלילה את שנות הרעב בעיניו יכול לדעת ולהעריך את ערכו האמתי של האוכל, של חופן גרגירי חיטה או קליפות תפוחי אדמה. למשימה הזאת צריך דווקא חכם גדול ביותר כמאמר חז"ל (בפרקי אבות) "איזהו חכם הרואה את הנולד" שהרי החכם רואה בעיני רוחו כבר עכשיו את מה שיקרה אחר כך. רק אדם כזה יוכל להכניס מוטיבציה וחשק בכל אלפי הפקידים העוסקים במלאכה להשקיע את כל כוחם יום יום ולהביא את המקסימום האפשרי בעבור השנים הקשות שצפויות לבוא אחר כך.

סיים הרב לאפיאן ואמר כי בעולם הזה אנו בימי השפע הרוחניים, יכולים לאסוף מלא חופנים תורה ומצוות ומעשים טובים, אבל אחר אריכות ימים ושנים כאשר האדם מגיע לעולם האמת "אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו" אם ירצה לתת כל חללי עלמא בעד עוד מצווה או לימוד פסוק עם רש"י בוז יבוזו לו, שכן רק בעולם הזה הוא זמן קיום המצוות "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם". מי שחכם ונבון לא יתעצל בעולם הזה ולא יבזבז את ימיו, אלא ינצל את כל זמנו וכוחותיו לאסוף עוד מצוות ועוד תורה והיה זה שכרו.