בהגדה של פסח: "כנגד ארבעה בנים
דיברה תורה- אחד חכם אחד רשע אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול. חכם מה הוא אומר…. רשע
מה הוא אומר- מה העבודה הזאת לכם, לכם ולא לו. תם מה הוא אומר… ושאינו יודע
לשאול את פתח לו שנאמר והגדת לבנך....."
דברי בעל ההגדה יסודתם במצוות סיפור
יציאת מצרים לבנים שכתובה בארבעה מקומות בתורה. בשלשה מהם נאמר "והיה כי
ישאלך בנך" ורק באחד מהם לא נזכרת שאלת הבן אלא תשובת האב בלבד (שמות
י"ג ח')- "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי
ממצרים". שלשת המקומות בהם שואל הבן הם כנגד הבן החכם הרשע והתם, אך הרביעי
בו ישנה אמירה ללא שאלה הוא כנגד הבן שאינו יודע לשאול. אולם ראה זה פלא, הפסוק שמדבר
על סיפור יציאת מצרים לבן שאינו יודע לשאול "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי
ממצרים" הוא אותו פסוק שמביא בעל ההגדה כתשובה לבן הרשע דווקא וכפירוש
רש"י: "רמז תשובה לבן רשע לומר עשה ה' לי ולא לך, שאילו היית שם לא היית
כדאי להיגאל". מדוע לפי סדר הפסוקים זוהי האמירה לבן שאינו יודע לשאול בעוד שלפי
ההגדה זוהי התשובה לבן הרשע?
זאת ועוד, בלשון ההגדה התשובה לבן
הרשע נאמרת כאילו מדברים עם מישהו אחר ולא עם הרשע עצמו, שהרי אומרים: בעבור זה
עשה ה' לי- לי ולא לו (אין אומרים
לי ולא לך), שאילו היה שם לא היה נגאל (אין אומרים 'לא היית נגאל'). עם מי אנחנו
מדברים כאן?
ויש להקשות עוד, כי על המאמר (אבות
ב' י"ד) "ודע מה שתשיב לאפיקורוס" אמר רבי יוחנן (סנהדרין
ל"ח): "לא שנו אלא אפיקורוס עובד כוכבים אבל אפיקורוס ישראל כל שכן דפקר
טפי" ובפירוש רבנו בחיי על פרקי אבות- "כלומר שיחזק דבריו ויעמידם ויוסיף לבזות,
לפי שאין לו תקנה ולכן אין ראוי להשיב לו". דווקא לאפיקורוס גוי שמחפש לדעת את
האמת אפשר להשיב אך לאפיקורוס יהודי שיודע מהי יהדות וכופר בה אין להשיב, שכן הוא
רק מחפש להצדיק את מעשיו החוטאים וכל שכן שירשיע יותר אם תנסה לשכנעו בדרך שכלית.
אם כן למה בכלל עונים בהגדה לרשע?
תירץ המגיד מדובנא על פי משל: כבאים
באו לכבות שריפה בבית בוער אבל התחילו להתיז קודם מים על הבתים מסביב. לתמיהת אנשי
המקום הסבירו הכבאים שהבית עצמו בוער כולו וסיכוי קלוש להצילו, אבל יש למנוע שהאש לא
תתפשט לבתים מסביב אותם אפשר עדיין להציל... כמו כן כאן, כששומעים מהרשע דברי כפירה
ולעג צריך תחילה לתת תשובה לשאר השומעים כדי שלא יושפעו מדבריו... התשובה
ללגלוגו של הרשע אינה בכדי לשכנעו אלא מיועדת לאוזניו של הבן שאינו יודע לשאול, זה
ששומע את דברי הרשע ועלול לחשוב שאולי הוא חלילה צודק... בתשובה לרשע לא מדברים
אליו אלא עליו- מדברים על הרשע לבן שאינו יודע לשאול כדי שלא יושפע מדבריו
הרעים, לכן תשובתו של הרשע כתובה אצל הבן הזה דווקא.
כהורים וכמחנכים אנו מכירים את הילדים
השקטים שבקושי נשמעים אך קולטים ומקשיבים היטב לכל הסובב אותם כמאמר הפתגם- לפכים
קטנים יש אוזניים גדולות. קשה לדעת מהן המחשבות
שבליבם לכן עלינו לדאוג לכך שישמעו דברים של אמונה והשקפה אמתית, לעקוב בתשומת לב
רבה אחר מעשיהם ולהיות בטוחים כי לבם שלם עם התורה ועם האמונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה